המודל המפורט

  1. מודל היגיון בריא

מעל למאה וחמישים מדענים ורופאים ישראלים מתריעים בפני הממשלה:

“חייבים לומר לציבור את האמת – המגבלות והסגרים אינם שיטה יעילה להצלת חיים, ונזקם עולה על תועלתם. המצב כיום הוא שהאוכלוסיות בסיכון אינן מוגנות כראוי, והאוכלוסיות שלא בסיכון נחנקות תחת עול המגבלות. כך ישראל מפסידה פעמיים. רק הגנה אמיתית ומקיפה על אוכלוסיות בסיכון תאפשר לרוב הישראלים לנהל שגרת חיים הכרחית בכדי שישראל לא תקרוס כלכלית, בריאותית וחברתית״

ההנחות המרכזיות העומדות בבסיס המודל :

  1. תכנית פעולה המבוססת על סגרים מקומיים או כלליים, מגבלות דורסניות ובידודים המוניים, אינה יעילה ואינה חוסכת חיים
  2. הניסיון ברחבי העולם מראה בבירור כי הדבקה נגיפית מתנהגת באופן שונה בין אוכלוסיות שונות למעט העובדה שהנגיף מסוכן בהרבה לאוכלוסיות בסיכון מאשר לאוכלוסיות בריאות. לדוגמה, בגיל 15 הסיכוי למוות מקורונה נמוך לפחות פי 500 מבגיל 75.
  3. קטיעת שרשראות ההדבקה אינה בת ביצוע עם מחלה נשימתית שבה כמות גדולה של נדבקים א-סימפטומטיים ולא הוכחה כיעילה בעולם כאסטרטגיה לחיים לצד הנגיף.  מסקרים סרולוגים עולה כי במקומות בהן נראה בתחילה כי קטיעת שרשראות משפיעה על התפשטות הנגיף (כמו  יפן, טאיוון, קוריאה ועוד), רוב גדול, למעלה מ90 אחוזים, מהמקרים לא התגלו. מדינות אירופאיות כמו גרמניה, דנמרק, ואוסטריה שניסו להסתמך על קטיעת שרשראות הדבקה, נכשלו ומצאו עצמן בסגרים חוזרים.
  4. ניתן למצוא מתווה בו האוכלוסיות בסיכון מצמצמות מאוד את מגעיהן עם אוכלוסיות שבהן הנגיף יהיה שכיח יותר. בין היתר על ידי מתן קדימות לבדיקות לאנשים החולקים משקי בית עם אלה שבסיכון, לבתי אבות ולצוותים רפואיים.
  5. התפשטות הנגיף בקרב אוכלוסיות בריאות תביא לדעיכה עקבית של התחלואה בפרק זמן קצר יותר מזה שיידרש לדעיכה כזו בהינתן מגבלות חברתיות מקיפות. לכן כתוצאה מכך זמן החשיפה של האוכלוסיות בסיכון לנגיף יקטן.
  6. מלבד ההיגיון הבריאותי/רפואי, הפתרון המוצע נכון גם מבחינה כלכלית וחברתית. שכן הוא מאפשר התנהלות בת-קיימא לצד פעילות כלכלית שוטפת.
  7. ניתן להחזיר כבר היום לתפקוד אלפי אנשי צוות רפואי המצויים בבידוד על ידי שינוי מדיניות בדיקות יומיומיות עבור צוות רפואי, הכשרת כוחות סיוע, והזרמת משאבים.

עיקרי המודל (פירוט בהמשך):

  • הגדרה והכרה רשמית של המדינה באוכלוסיות בסיכוןמעבר לעבודה מרחוק בלבד או מתן פיצוי כספי/דמי כלכלה אם אין אפשרות כזו
  • הגדרת שעות פעילות ספציפיות לאוכלוסיות בסיכוןלמשל עבור שימוש במקומות ציבוריים, מערכות בריאות ומרכולים
  • פתיחה מחדש של מערכת החינוךתוך הגנה ותמיכה מלאה בילדים ובאנשי הוראה המשתייכים לאוכלוסיות בסיכון
  • חזרה לפעילות מלאה של מקומות בילוי, תרבות ופנאיתוך הקצאת שעות נפרדות לאוכלוסיות בסיכון
  • פיצוי בעלי עסקיםהנמנים על קבוצות סיכון, או שאחד מבני ביתם נמנה על אוכלוסיות בסיכון
  • תחבורה ציבורית בפעילות מלאהכולל הקצאת מקומות נפרדים ומתוחמים לאוכלוסיות בסיכון.
  • חיזוק מערכת הבריאות לטיפול אופטימלי בחולי הקורונה וכלל החולים בחורף 2021ובפרט תגבור מידי של כ”א בבתי החולים בין היתר באמצעות גמלאי מערכת הרפואה, פרמדיקים, סטודנטים למקצועות טיפוליים, שחרור מעבדות בתי החולים לעבודה שגרתית ועוד.

צוות של חוקרים, אנשי מדע ורפואה בכירים מתריעים היום (ב’) בפני הממשלה כי חייבים לומר לציבור את האמת, על הממשלה לאמץ במהירות מודל חדש להתמודדות עם נגיף הקורונה.

המודל, המוצע על ידי הצוות, נקרא “מודל היגיון בריא”, והוא מציע לשמור על שגרת חיים בישראל תוך מתן הגנה אקטיבית מקיפה לאוכלוסיות בסיכון. המודל, שגיבש הצוות בשבועות האחרונים, מתבסס על עשרות מחקרים מדעיים שונים ועל הניסיון הרב שנצבר בעולם כולו סביב נגיף הקורונה ואסטרטגיות ההתמודדות איתו, תוך התאמה למציאות הישראלית הייחודית.

המודל מושתת על פתרון דיפרנציאלי המבוסס על הפרופיל הבריאותי של האוכלוסייה בישראל לשם יצירת מעטפת הגנה הדוקה על אוכלוסיות בסיכון מהידבקות בנגיף הקורונה, תוך יצירת רשת ביטחון בריאותית, כלכלית וחברתית מקיפה עד דעיכת המגיפה או עד שהחיסון יוכח כנותן מענה ארוך טווח. המעטפת תיתן מענה במקרים של פגיעה במקור הכנסה, תעודד יצירת אלטרנטיבות של עבודה מרחוק עבור אוכלוסיות אלו, ותטייב את מדיניות ניטור הנגיף בקרב ריכוזי אוכלוסייה בסיכון ועוד (פירוט בהמשך). עורכי המודל סבורים כי בניגוד לניסיון שלא צלח להשית הגבלות קשות, שיצרו זעם בקרב אוכלוסיות שונות ופילוג בין אזרחי ישראל, החברה הישראלית תוכל להתאחד ולגלות סולידריות חברתית למען מטרה חשובה זו של הגנה על אוכלוסיות בסיכון.

מתוך הכרות עמוקה עם מאפייני מערכת הבריאות בישראל, היוזמים מציעים סל פתרונות לחיזוק ותגבור של מערכת הבריאות למתן מענה מיטבי הנוגע גם להתמודדות עם הנגיף, וגם, באופן משמעותי, עבור כל סוגי התחלואה; מענה אשר ישפר בטווח המיידי והארוך, את מצבה של המערכת ויתרום לחוסנה של ישראל. במודל הושם דגש מיוחד על התמודדות עם מרכיב שחיקת היתר של עובדי מערכת הבריאות אשר מהווה כיום בעיה אסטרטגית משמעותית גם בימי שגרה.

מודל “היגיון בריא” מציע ניהול סיכונים אחראי בין תחלואה, כלכלה ושמירה על המרקם החברתי והחוסן הבריאותי והנפשי של כלל החברה הישראלית. בכך הוא שונה ממודלים אחרים שהוצעו עד כה, כגון הרמזור שאינו ישים בקרב החברה הישראלית, או מודל הסגר, לו השלכות הרסניות על כל תחומי החיים ופגיעה באוכלוסיות רבות כגון ילדים ונוער, משפחות בסיכון, בעלי צרכים מיוחדים ועוד. כמו כן המודל מציע מדיניות ברורה, מפורטת ובעלת יכולת יישום בפועל לקיומה של שגרת חיים תקינה ככל הניתן במדינת ישראל, לצד נגיף הקורונה, תוך שמירה על בריאותם, רווחתם הנפשית וכלכלתם של כל אזרחי מדינת ישראל, ואוכלוסיות הסיכון בפרט.

בוני ותומכי “מודל היגיון בריא” הם חוקרים מהשורה הראשונה, בעלי התמחות במגיפות, בחקר מערכת החיסון, בהתמודדות עם מחלות נגיפיות ואנשי רפואה, ביניהם:

פרופ’ אריאל מוניץ, פרופ’ לאימונולוגיה, ראש מעבדת הקורונה באוניברסיטת תל אביב, עומד בראש צוות מעבדת הקורונה שמיועדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא; פרופ’ אודי קימרון, ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, אוניברסיטת תל אביב; פרופ’ מוטי גרליץ, פרופ’ לאימונולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, ממקימי מעבדת הקורונה בדרום; ד”ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת מודלים ואלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה; ד”ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה, ביה”ח לניאדו; פרופ’ (אמריטוס) אייל שחר, מוסמך אפידמיולוגיה, אוניברסיטת אריזונה, ד”ר יפעת עבדי-קורק, מומחית באפידמיולוגיה, מנהלת מחקר ואקדמיה של אסותא, בעבר יועצת לוועדת סל התרופות בנושא הערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות, ורבים אחרים.

לפי יוזמי המודל “מעבר מהתמקדות באזורים גאוגרפים או צעדים קיצוניים כגון סגר, להתמקדות במאפיינים הבריאותיים, יוריד את רמת התחלואה, ימנע את התדרדרותה הנמשכת של ישראל, הפוגעת בציבור בכל החזיתות. התפשטות טבעית של הנגיף בקרב האוכלוסיות הבריאות תביא לדעיכה עקבית וארוכת טווח של תחלואת הקורונה בזמן קצר יותר מהזמן שיידרש לדעיכה כזו בהינתן מגבלות חברתיות מקיפות. לכן כתוצאה מכך תקופת החשיפה של האוכלוסיות בסיכון לנגיף תקטן”.

 

עיקרי “מודל היגיון בריא”:

מתווה לשגרת חיים בצל הקורונה והגנה ממוקדת על אוכלוסיות בסיכון

חלק א’ – הגנה הדוקה על אוכלוסיות בסיכון ויצירת מעטפת ביטחון כלכלית וחברתית

  1. הגדרת אוכלוסיות בסיכון גבוה וסיכון מירבי (עפ”י הגדרת קופת חולים כללית, כפי שפורסמו באתר קופת חולים כללית https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/underlying_conditions.aspx ובמאמר המדעי https://www.nature.com/articles/s41467-020-18297-9#Tab1):

יש לציין שעפ”י ניתוח האוכלוסייה במדינת ישראל כ-15% הינם בדרגת סיכון גבוה ומירבית.

 

  • השלב הראשון: חישוב של נקודות הסיכון האישי:

כל גורם סיכון רלוונטי מוסיף נקודה אחת, חוץ מאשר אשפוזים בשלוש השנים האחרונות. במקרה הזה כל אשפוז מוסיף נקודה נפרדת:

  • BMI של 30 ויותר (השמנת־יתר).
  • סוכרת.
  • מחלה של הלב ושל כלי הדם.
  • מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או עישון מצטבר ששווה לעשר שנות עישון של חפיסה אחת בכל יום.
  • מחלת כליות כרונית (אי־ספיקת כליות).
  • מחלת כבד כרונית.
  • מחלה נוירולוגית.
  • מחלה ממאירה פעילה שנמצאת בטיפול בחמש השנים האחרונות.
  • דיכוי חיסוני (כולל HIV, מושתלי איברים, טיפול פומי ממושך בסטרואידים או בתרופות מדכאות חיסון).
  • מספר האשפוזים ב־3 השנים האחרונות, למעט לידות (כל אשפוז מוסיף נקודת סיכון). 
  • השלב השני: קביעת קבוצת הסיכון שאליה משתייכים:

סיכון רגיל (אינו בקבוצת סיכון)

  • בני 0 עד 49 שיש להם 0 עד 3 נקודות סיכון.
  • בני 50 עד 69 שיש להם 0 או 1 נקודות סיכון.

סיכון גבוה

  • בני 0 עד 49 שיש להם 4 נקודות סיכון ויותר.
  • בני 50 עד 69 שיש להם 2 נקודות סיכון או יותר.
  • בני 70 ויותר שיש להם 0 עד 3 נקודות סיכון.

סיכון מרבי

  • בני 70 ויותר שלהם 4 נקודות סיכון ויותר.
  1. אסטרטגיית ההגנה השלמה על אוכלוסיות בסיכון

חלק זה רלוונטי לכ- 15% מהאוכלוסייה הפעילה במשק, המוגדרת כאוכלוסייה בסיכון

  • כללי: אוכלוסיות שתוגדרנה בסיכון גבוה, תוכרנה באופן רשמי ומתועד על ידי משרד הבריאות.
  • עבודה וכלכלה: אזרחים המשתייכים לאוכלוסיות בסיכון יקבלו שכר בהתאם למקום עבודתם, ויעשה ניסיון מצד כל עסק לשלבם באמצעות עבודה מרחוק לטובת המשך העסקתם. אזרחים אלו יקבלו שכר גם במקרה בו יאלצו או יבחרו לשהות בביתם. העלות הכלכלית הצפויה של צעד זה תהיה קטנה בהרבה מזו של מודלים שונים ואחת כמה וכמה מזו של סגר/סגירה משמעותית של המגזר העסקי בישראל. לאוכלוסיות אלו תוצע האפשרות לשהות במלוניות הקורונה המשמשות כעת את הנדבקים בנגיף.
  • בריאות:
    • טיפול רפואי עבור אזרחים הנמנים על אוכלוסיות בסיכון, שאינו מצריך אשפוז בבתי חולים יינתן בבית החולה או במלוניות ייעודיות, על מנת להקטין את מגעיו עם הסביבה ולצמצם את סיכויי הדבקתו.
    • מרפאות תגדרנה שעות קבלת קהל ייעודיות עבור אוכלוסיות בסיכון גבוה. בשעות אלה יישמרו כללי הריחוק החברתי וההיגיינה המרביים.
    • חברה ורווחה: על מנת לאפשר “שגרה” והתאווררות ככל הניתן, יינתן דגש מיוחד לפן הרווחתי והחברתי של אוכלוסיות בסיכון גבוה. לפיכך, תוגדרנה שעות פעילות ספציפיות לאוכלוסיות אלו, למשל עבור שימוש במקומות ציבוריים, מערכות בריאות ומרכולים (עדיפות תינתן לשעות המוקדמות ביום, ותישקלנה גם הרחבת שעות הפעילות תוך פיצוי כספי מתאים).

חלק ב’ – מתווה לקיום שגרה תחת מגבלות מצומצמות וברורות

חלק זה רלוונטי לכ- 85% מהאוכלוסייה הפעילה במשק, שאינה מוגדרת כאוכלוסייה בסיכון

  1. מערכת החינוך
    • מערכת החינוך לגיל הרך, יסודי, ועל יסודי תעבוד כרגיל, בכפוף לשינויים הבאים:
      • תלמיד או איש צוות אשר הוא או לפחות אחד מבני ביתו נמנה על אוכלוסיות הסיכון – יוגדר כנמנה על קבוצת סיכון ויורשה ללמוד/ לעבוד מרחוק. בנוסף יהיה זכאי למימון מלא של רכישת אמצעי עזר כגון מחשב אישי וציוד למידה מרחוק.
      • איש צוות אשר נמנה על אוכלוסיות הסיכון יורשה לעבוד מרחוק ולקבל תשלום מלא על עבודתו.
      • עזרה פרטנית לתלמידים בקבוצות סיכון תינתן על ידי מורים אשר בקבוצת הסיכון, או על ידי כלל המורים באמצעות שיעורים מקוונים. כמו כן, יוקצו משאבים נוספים כגון מימון מורים פרטיים להשלמת כל חומר הלימוד של תלמידים אלה. לתלמידים אלה תיערכנה פגישות חברתיות ולימודיות שבועיות תוך שמירה מוקפדת על מגבלות הריחוק החברתי בבית הספר, לאחר שעות הפעילות, או בזמנים מיוחדים שיוקצו לכך, בבית הספר.
      • בכל הכיתות יותקנו עזרי הקרנת השיעור ללמידה מרחוק כדי להנגיש את השיעורים לילדים הנמנים על סעיף 1.1.1 בכלל השיעורים באופן מקוון.
      • מבחני בגרות ייערכו כסדרם. תלמיד הנמנע על סעיף 1.1.1 יוכל לערוך את הבחינה בחדר נפרד אשר בו שוהים עד 3 תלמידים נוספים ומשגיח אחד בלבד, בשטח של לפחות 12 מ”ר.
    • אוניברסיטאות ומכללות:

תפעלנה כסדרן, לרבות מעבדות הוראה ובחינות. השיעורים יועברו באופן מקוון כדי לאפשר לתלמידים הנמנים בסעיף 1.1.1 לעיל להשתתף מרחוק. סטודנטים ואנשי צוות המוגדרים בקבוצות סיכון, יוכלו לעבוד/ למלא חובותיהם מרחוק – לפי המתווה המוצע לבתי הספר.

  1. משק, כלכלה וחברה
    • מפעלים – יעבדו במתכונת רגילה.

עובדים הנמנים על קבוצות סיכון, או שאחד מבני ביתם נמנה על קבוצות הסיכון – יהיו זכאים לחופשה בתשלום מלא על חשבון המדינה.

  • בעלי עסקים הנמנים על קבוצות סיכון, או שאחד מבני ביתם נמנה על קבוצות הסיכון יהיו זכאים לפיצוי על סמך מחזור עסקיהם בתקופה של ממוצע 3 חודשים מדצמבר 2019 עד פברואר 2020 תוך שקלול נתוני המדד לתקופה הנוכחית.
  • מסעדות, ברים – יעבדו במתכונת רגילה. תוגדרנה שעות פעילות מיוחדות בהן רק אוכלוסיות בסיכון נושאות תעודות תוכלנה לבקר במסעדות ובברים. בשעות אלה יישמרו כללי הריחוק החברתי באופן קפדני.

עובדים הנמנים על קבוצות סיכון, או שאחד מבני ביתם נמנה על קבוצות הסיכון – יהיו זכאים לחופשה בתשלום מלא על חשבון המדינה.

  • מלונות – יעבדו במתכונת רגילה. בארוחות השונות יוגדרו חלונות זמן קצרים לשירותם של אוכלוסיות בסיכון. בחלונות זמן אלה יישמרו כללי הריחוק החברתי.

עובדים הנמנים על קבוצות סיכון, או שאחד מבני ביתם נמנה על קבוצות הסיכון – יהיו זכאים לחופשה בתשלום מלא על חשבון המדינה.

  • תרבות – עבודה במתכונת רגילה. תוגדרנה שעות פעילות מיוחדות בהן רק אוכלוסיות בסיכון תוכלנה לבקר במוסדות התרבות והבידור. בשעות אלה יישמרו כללי הריחוק החברתי באופן קפדני. עובדים הנמנים על קבוצות סיכון, או שאחד מבני ביתם נמנה על קבוצות הסיכון – יהיו זכאים לחופשה בתשלום מלא על חשבון המדינה.
  • שווקים פתוחים – יעבדו במתכונת רגילה. תוגדרנה שעות פעילות מיוחדות בהן רק אוכלוסיות בסיכון נושאות תעודות תוכלנה לבקר בשווקים. בשעות אלה יישמרו כללי הריחוק החברתי בשוק באופן קפדני.
  • תחבורה ציבורית – בכלי תחבורה ציבוריים ייוחד מקום לנושאי תעודות של אוכלוסיות בסיכון. מקומות אלה יהיו מרווחים יותר ויאפשרו ריחוק חברתי. כך למשל, ברכבת, ייוחד קרון אחד לפחות לאוכלוסיות בסיכון. באוטובוסים – ייוחד חלק אחורי לאוכלוסיות בסיכון. אזורים ייחודיים אלה ייתחמו פיזית (מחיצה) ובהם יישמרו כללי הריחוק החברתי וההיגיינה.
  • טיסות – השמיים יפתחו במלואם. אין המלצה לבדוק את הנוסעים הנכנסים. נוסעים יוצאים יבדקו עפ”י ההסכמים מול מדינות היעד. מחלקות העסקים תיוחדנה בעדיפות לשימוש נוסעים הנמנים על אוכלוסיות בסיכון בסבסוד חלקי מהמדינה. נוסעים שיישלמו תשלום מלא ללא סבסוד, יזכו גם לשירות מלא של מחלקת עסקים.
  • ימי מחלה – כתקנה זמנית לשנה הקרובה, תשונה שיטת תשלום ימי המחלה ותשולם מהיום הראשון כדי להקל על אנשים החשים ברע להיעדר מעבודתם.
  1. חיזוק מערכת הבריאות לטיפול אופטימלי בחולי הקורונה וכלל החולים
    • מדיניות בדיקות קורונה

בדיקות קורונה תבוצענה לחולים בעלי תסמינים בלבד, וזאת במקרים בהם יש צורך לדייק באבחנה ובהתאמת הטיפול, או למען הגנה על קרוב משפחה מדרגה ראשונה בסיכון גבוה, ולטובת ניטור צוותים חיוניים בלבד. מלבד הנ”ל, בדיקות קורונה לא תבוצענה על אנשים אשר אינם מראים את תסמיני המחלה.

  • בתי חולים
    • תבוטל חובת הבידוד לצוות רפואי בעקבות חשיפה למאומת. בדיקות קורונה תבוצענה אחת ליום לכל איש מצוות הרפואה. רק תוצאה חיובית תצריך בידוד. מדיניות זאת תחזיר לאלתר מאות אנשי צוות לעבודה.
    • הקצאת תקציבים אשר יאפשרו קליטה מהירה של כוח אדם הזקוק לזמן הכשרה קצר. כוח אדם זה כולל כוחות עזר, כגון פרמדיקים, סניטרים, סטודנטים למקצועות טיפוליים ועובדי תמיכה אחרים.
    • ניתן להחזיר למערכת גמלאים כגון גמלאי חיל הרפואה, רופאים/ות ואחים/יות בגמלאות כדי לתגבר מחלקות הנזקקות לכך שאינן קורונה.
    • בלית ברירה בלבד, ובהינתן חשש לאי ספיקה של מחלקות הקורונה, יש להורות באופן זמני, כפי שהיה ב”גל הראשון”, על דחיית טיפולים אלקטיביים ואמבולטוריים והפניית המשאבים של בתי החולים להורדת העומס מתחלואת הקורונה. את בתי החולים יש לפצות על הנזקים הכלכליים שיגרמו מצעדים אלה.
  • מרפאות

המרפאות תעבודנה במסגרת רגילה, כאשר חולים עם סימפטומים שחשודים לקורונה יעברו בדיקת קורונה. כאמור, יש להגדיר שעות קבלה ספציפיות לאוכלוסיות בסיכון גבוה.

  • מעבדות
    • יש לתמוך מיידית במעבדות בתי החולים וקופות החולים. מעבדות אלו עובדות בתפוקה מלאה בייחוד בתקופת החורף, ולכן, יש לשחרר את המעבדות הקבועות מפעילות בדיקות קורונה ולאפשר להן לחזור לפעילות שגרתית חשובה והכרחית לשמירה על בריאות הציבור (בדיקות שגרה כגון HIV, שחפת וכו’).
    • המענה לבדיקות קורונה שעדיין תצטרכנה להתבצע על פי הכללים לעיל, יינתן על ידי מעבדות שיזכו או כבר זכו במכרז חיצוני לכך (באוקטובר 2020 המעבדות הפרטיות שכבר הוקמו יוכלו לספק מינימום של 50000 בדיקות יומיות).
  • צבא – המערך הצבאי יעבוד כרגיל, בכפוף לשינויים הבאים:
    • חייל או איש קבע אשר הוא או לפחות אחד מבני ביתו נמנה על אוכלוסיות הסיכון – יוגדר כנמנה על קבוצת סיכון.
    • איש קבע אשר יוכל לעבוד מרחוק יקבל תמיכה מלאה במערכות המאפשרות עבודה מקוונת.
    • אנשי קבע המוגדרים בקבוצות סיכון הנדרשים להגיע לבסיס יהיו בחופשה וזכאים למימון מלא.
    • חיילים בקבע המוגדרים בקבוצות סיכון הנדרשים להגיע לבסיס יהיו בחופשה וזכאים בתקופה זו למימון מלא.

לפרטים נוספים ויצירת קשר:

  1. פרופ’ אריאל מוניץ, פרופ’ לאימונולוגיה, ראש מעבדת הקורונה באוניברסיטת תל אביב, עומד בראש צוות מעבדת הקורונה שמיועדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא.

    Email: arielm@tauex.tau.ac.il; Tel: 052-4388101

  1. פרופ’ אודי קימרון, ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, אוניברסיטת תל אביב.

    Email: ehudq@tauex.tau.ac.il; Tel: 054-9467062

  1. פרופ’ מוטי גרליץ, פרופ’ לאימונולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, עומד בראש צוות מעבדת הקורונה שמיועדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא.

    Email: mgerlic@tauex.tau.ac.il; Tel: 053-3329834

  1. ד”ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת מודלים ואלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה.

    Email: evdsvd@gmail.com; Tel: 053-5418779

  1. ד”ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה, ביה”ח לניאדו.

    Email: dr.amir.shahar@gmail.com; Tel: 050-3916643

  1. ד”ר יפעת עבדי-קורק, מומחית באפידמיולוגיה, מנהלת מחקר ואקדמיה של אסותא, בעבר יועצת לוועדת סל התרופות בנושא הערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות.

    Email: ifatab@gmail.com; Tel: 050-7428836

  1. פרופ’ (אמריטוס) אייל שחר, מוסמך אפידמיולוגיה, אוניברסיטת אריזונה.

    Email: shahar@email.arizona.edu; Tel: +1-5207844463

  1. ד”ר דן ימין, ד”ר להנדסה, מומחה לאפידמיולוגיה והתפשטות מגיפות, ראש המעבדה להתפשטות מגיפות באוניברסיטת תל אביב.

    Email: dan.yamin@gmail.comNGחוסכת חיים

PDF Loading...

שיתוף ברשתות החברתיות